טיפול |
תרפיה אקזיסטנציאלית פנומנולוגית
הטיפול על פי הגישה הפנומנולוגית-אקזיסטנציאלית מזמין אותנו להיכנס לרובד החוויה שאינה מובעת במילים, להיות קשובים לידע החבוי בו, ולהפוך אותו לכלי יעיל בהבנה פנימית ובריפוי מן הפנים.
הוא יוצא מנקודת הנחה שאנחנו נמצאים תמיד בהווה, גם כשאנחנו מעלים זיכרונות מהעבר, חוזים אירועים בעתיד, חולמים בהקיץ, עוסקים בפעילות שגרתית או עושים משהו יצירתי. אין לנו בררה אלא להיות בהווה.
כמטפלים בתרפיה פנומנולוגית-אקזיסטנציאלית, עלינו לאפשר לדברים, או ל"תופעות" שאנחנו חווים – המכונים phenomena – להשמיע את קולם ולהגיע לתודעתנו כמות שהם, באופן ישיר. עלינו לחדד את כושר התפיסה שלנו, לפקוח עיניים ואוזניים ולהיות קשובים למה שאנחנו חשים וחווים. זו הדרך להכרת העולם – כפי שהוא נחווה על ידי המטופל.
עלינו לנסות ולהתעלם מהנחות מוקדמות ומדעות קדומות ולאמץ גישה של פתיחוּת לחוויה המידית שהמטופל חווה בהווה. עיקרון זה עולה בקנה אחד עם מושג ה"היות בעולם" – Dasein – של היידגר, שבבסיסו פתיחות והיפתחות לעולם והכרת העולם באופן ישיר, בתחושה ולא במחשבה.
זאת גישה המנסה לתאר את החוויה ולא לפרשה, כך שעלינו להימנע מדירוג מה שאנחנו מתארים בסדר חשיבות או משמעות כלשהיא. דירוג כזה יהיה הצעד הראשון בדרך לפירוש החוויה, או ההתנסות, ולתפיסתה באופן "אובייקטיבי", לא ישיר.
הגישה הפנומנולוגית אקזיסטנציאלית רואה בהפרעות נפשיות צמצום של ההוויה האנושית ומנסה לעזור למטופל להרחיב את אפשרויות הקיום שלו ולהגיע למקום של יותר רווחה נפשית.
היא יוצאת מנקודת הנחה שהאדם נמצא בתנועה והתפתחות מתמדת גם כאשר ישנו צמצום בתחושות הזמן ו/או המרחב שלו.